תוכן מקצועי שמוכר
אף אחד לא מגוגל
את המונח המשפטי
אנשים לא מחפשים את השם של הפתרון. הם מחפשים את המצב שהביא אותם לחפש. מי שכותב את מה שהם באמת הקלידו, מקבל את הפנייה.
הפער
המקצועיות שלכם
היא בדיוק מה שמרחיק אותם
עורך דין שכותב על ייפוי כוח מתמשך כותב נכון. הוא מדייק במונחים, הוא מסייג כשצריך, והוא מכסה את עצמו. זה בדיוק הטקסט שאף אדם רגיל לא יקרא עד הסוף.
האדם בצד השני לא חושב במונחים משפטיים. הוא חושב על אמא שלו, על מה יקרה אם היא לא תוכל להחליט בעצמה, ועל כמה זה יעלה לו. אלה שלוש השאלות שלו, והן כמעט אף פעם לא כתובות בשפה שלו.
זה לא ויתור על דיוק, זו בחירה בנקודת פתיחה. אפשר להסביר בדיוק את אותו דבר, ולהתחיל מהמצב במקום מהחוק. מי שקרא טקסט כזה ואז השאיר פרטים, מגיע לשיחה כשהוא כבר יודע למה הוא פנה.
התרגום
מה שאתם קוראים לזה,
ומה שהם מקלידים
הפער הזה הוא כל המשחק. ארבע דוגמאות מתוך התחומים שאנחנו עובדים בהם.
אף אחד לא מתעורר בבוקר ומחפש מסמך משפטי. הוא מחפש שקט נפשי לגבי הורה מזדקן. מי שפותח במונח, מדבר עם עצמו.
המילה ״הסכם ממון״ מריחה חוסר אמון. אותו רעיון בדיוק, כשמנוסח כהגנה על מה שהבאתם מהבית, נשמע אחרת לגמרי.
הלקוח לא רוצה להבין מסלולים. הוא רוצה מספר אחד: כמה ייכנס לו לחשבון כל חודש. כל מה שלא עונה על זה הוא רעש.
כאן יש גם פחד: שיאשימו אותו, שיפטרו אותו, שזה ייקח שנים. תוכן שלא מטפל בפחד הזה לא ייצר הפנייה.
איפה זה עובד
חמישה מקומות שבהם כל מילה נספרת
כתבות ומדריכים
תוכן ארוך שעונה על השאלה האמיתית ולא על מילת החיפוש. הוא עושה שתי עבודות: מביא תנועה אורגנית לאורך זמן, ומחמם את מי שמגיע מקמפיין ממומן.
מודעות שעוצרות
השורה הראשונה היא כל ההבדל. היא לא מתארת שירות, היא מתארת מצב שהקורא מזהה את עצמו בו ועוצר בגללו.
עמודי נחיתה
מסר אחד לכל עמוד. מי שהגיע מחיפוש על מחזור משכנתא לא רואה עמוד שמדבר גם על הסכמי ממון, כי כל מילה מיותרת היא הזדמנות לעזוב.
שאלות השאלון
גם השאלון הוא תוכן. שאלה מנוסחת נכון מסננת החוצה את מי שלא רלוונטי, ובו בזמן גורמת למי שכן לחשוב ברצינות.
תבניות מענה
מה שאתם שולחים אחרי השיחה הוא חלק מהמכירה. הנוסחים נבנו מניתוח של עשרות אלפי הפניות שעברו דרכנו.
איך אנחנו כותבים
חמישה כללים,
ואחד מהם לא מתפשר
הכלל שלא מתפשר הוא השלישי. תוכן שמבטיח מספרים שלא ניתן לעמוד מאחוריהם מייצר הפניות, אבל הוא גם מייצר שיחה שבה אתם צריכים להסביר למה המציאות שונה.
זה הורס אמון בדיוק ברגע שבו הוא הכי חשוב, והוא הסיבה שהרבה בעלי עסקים מרגישים שהלידים ״לא מה שהובטח״.
לכן כל מספר שנכנס לתוכן שלנו הוא מספר שאפשר להראות ממנו מקור.
רוצים לראות דוגמאות? עברו על המאמרים שלנו
- 01מתחילים מהמצב של הקורא, לא מהשירות שאתם מוכרים
- 02משפט אחד, רעיון אחד. פסקה שדורשת קריאה חוזרת נזרקת
- 03מספרים רק כשהם אמיתיים ואפשר לעמוד מאחוריהם
- 04בלי הבטחות שמישהו יצטרך להתנצל עליהן בשיחה
- 05מה שלא מקדם את הקורא לשלב הבא, יוצא החוצה
לעומק
למה מקצוען טוב
כותב תוכן שלא עובד
זו לא ביקורת על עורכי דין או על יועצי משכנתאות. ההפך: הבעיה נובעת בדיוק ממה שהופך אותם לטובים בעבודה שלהם. מי שהתאמן שנים לדייק, לסייג ולכסות כל מקרה קצה, לא יכול סתם לכבות את זה כשהוא כותב.
שלוש הרגלים מקצועיים שהורגים טקסט שיווקי
הראשון הוא הסייג. ״במקרים מסוימים, בכפוף לנסיבות, ייתכן כי״. במסמך משפטי זה הכרחי. בפסקה ראשונה באתר זה אומר לקורא שאין כאן תשובה, והוא עוזב.
השני הוא הסדר ההפוך. אנשי מקצוע נוטים לבנות: רקע, הגדרה, חקיקה, ואז המסקנה. הקורא עובד הפוך לגמרי. הוא רוצה את המסקנה ראשונה, ורק אם היא נוגעת בו, הוא ימשיך לרקע.
והשלישי הוא השפה הפנימית. ״מיופה כוח״, ״נהנה״, ״מסלול צמוד מדד״. אלה מילים מדויקות, והן גם מילים שאדם רגיל לא מקליד בגוגל ולא חושב בהן.
איך נראה אותו רעיון, בשתי גרסאות
קחו משפט פתיחה לכתבה על מחזור משכנתא. גרסה מקצועית: ״מחזור משכנתא הוא הליך שבו נפרעת ההלוואה הקיימת ונלקחת הלוואה חדשה בתנאים מעודכנים, בכפוף לשיקולי ריבית ולעמלות פירעון מוקדם.״ הכל נכון, ואף אחד לא יקרא את המשפט השני.
גרסה שעובדת: ״לקחתם משכנתא לפני ארבע שנים. מאז הריבית זזה, ויש סיכוי לא קטן שאתם משלמים כל חודש יותר ממה שצריך.״ אותו נושא, אותה רמת דיוק, נקודת פתיחה אחרת. הראשונה מתחילה מההליך, השנייה מתחילה מהקורא.
הכלל שאי אפשר לעקוף: לא מבטיחים מה שלא יקרה
יש פיתוי גדול לכתוב ״תחסכו עשרות אלפי שקלים״. זה מייצר הקלקות, וזה גם מייצר שיחה שבה היועץ צריך להסביר למה אצל הלקוח הספציפי הזה החיסכון קטן בהרבה.
הפער הזה הוא מה שהורס אמון, ולא המספר עצמו. לקוח שהגיע עם ציפייה מנופחת יוצא מהשיחה בתחושה שרימו אותו, גם אם קיבל שירות מצוין. ולכן כל מספר שנכנס לתוכן שלנו הוא מספר שאפשר להצביע על המקור שלו.
תוכן שעובד פעמיים
כתבה טובה עושה שתי עבודות במקביל, ורוב האנשים חושבים רק על אחת מהן.
העבודה הראשונה היא אורגנית. היא יושבת בגוגל ומביאה תנועה בלי תקציב, לאורך חודשים ושנים. זו עבודה איטית, והיא מצטברת.
העבודה השנייה היא מיידית, והיא החשובה יותר אצלנו. אותה כתבה בדיוק היא מה שעומד בין המודעה לשאלון. היא מה שהופכת אדם שגלל בפיד למישהו שמבין את הבעיה שלו. בלעדיה הקמפיין מייצר כמות, ועם זה הוא מייצר הפניות.
מה זה אומר לגבי השיחה שלכם
ההבדל נשמע בשלושים השניות הראשונות. הפנייה שהגיעה מבאנר פותחת ב״מי זה?״, ואתם מבזבזים את השיחה על הסבר מה זה הדבר שהוא לכאורה ביקש.
הפנייה שהגיעה דרך תוכן פותחת בשאלה. לרוב שאלה ספציפית, לפעמים שאלה טובה, ותמיד שאלה שמוכיחה שהאדם חשב על זה. משם השיחה היא על מתי מתחילים, ולא על מה זה.
כמה זמן לוקח עד שתוכן עובד
כאן צריך להפריד בין שתי העבודות, כי התשובה שונה לגמרי.
בתפקיד של חימום הקמפיין, התוכן עובד מיד. ברגע שהכתבה עולה ומודעה מפנה אליה, האיכות של הפניות שמגיעות אחריה משתנה. זה לא תהליך, זה מתג.
בתפקיד האורגני, זה לוקח חודשים. גוגל צריך לגלות את הדף, לדרג אותו, ולראות שאנשים נשארים בו. מי שמבטיח לכם תוצאות אורגניות תוך שבועות מוכר לכם משהו אחר.
לכן אנחנו לא מוכרים תוכן כשירות SEO עצמאי. הוא נבנה קודם כל כדי לשרת את הקמפיין, וההשפעה האורגנית מצטברת כבונוס לאורך זמן.
מי כותב, ומה אתם צריכים לעשות
אנחנו כותבים. אתם לא צריכים לספק טיוטות, ראשי פרקים או חומר גלם.
מה שכן עוזר, ומאוד: שתספרו לנו אילו שאלות חוזרות אצלכם בשיחה הראשונה. השאלות האלה הן הזהב, כי הן מה שהלקוחות באמת לא מבינים. כתבה שעונה על שאלה אמיתית שנשאלתם עשרים פעם, תמיד תעבוד טוב יותר מכתבה שנכתבה מתוך מחקר מילות מפתח.
אם תרצו לעבור על הטקסטים לפני שהם עולים, אתם מוזמנים. רוב הלקוחות עושים את זה בהתחלה ומפסיקים אחרי חודשיים, וזה בסדר גמור בשני הכיוונים.
בשיחה אחת תדעו בדיוק
מה אתם מקבלים, ובכמה
חמש עשרה דקות. נשאל באיזה תחום אתם עוסקים, באיזה אזור, וכמה הפניות אתם מסוגלים לטפל בהן. תצאו עם מחיר אמיתי להפנייה, בלי מצגת ובלי התחייבות.
תיאום שיחה של 15 דקות