מודלים

PPL מול ריטיינר לסוכנות: איפה הכסף שלכם באמת הולך

בסוף כל חודש מגיע הדוח. גרפים יפים, מספרי חשיפות, עלייה באחוזי המעורבות. ואתם מסתכלים עליו ושואלים את עצמכם שאלה אחת: כמה תיקים נסגרו החודש?

3 דקות קריאה

במאמר הזה

זה הפער בין שני מודלים. לא במחיר, בשאלה שכל אחד מהם עונה עליה.

ריטיינר משלם על עבודה. PPL משלם על תוצאה. ומי שיושב מולכם בצד השני משנה התנהגות בהתאם, בין אם הוא מודע לזה ובין אם לא.

איך ריטיינר עובד

אתם משלמים סכום קבוע בכל חודש, והסוכנות מנהלת עבורכם קמפיינים.

מה שאתם מקבלים: אנשי מקצוע שמנהלים את התקציב, בונים קריאייטיב, מבצעים אופטימיזציה ומדווחים.

מה שאתם לוקחים על עצמכם: את הסיכון. אם החודש היה חלש, אתם משלמים את אותו סכום. אם הקמפיין לא הביא הפניות, שילמתם על ניהול הקמפיין, לא על הפניות.

ומה שקורה בשקט: התקציב מתחלק בין הפרסום עצמו לבין דמי הניהול. חלק מהכסף שלכם קונה חשיפות, חלק קונה את הזמן של הסוכנות.

איך PPL עובד

משלמים לפי הפנייה שהתקבלה בפועל. בלי ליד, בלי תשלום.

מה שאתם מקבלים: עלות שאתם יכולים לחשב מראש. אם אתם יודעים כמה שווה תיק ומה אחוז הסגירה שלכם, אתם יודעים בדיוק אם זה משתלם.

מה שעובר לצד שלנו: הסיכון. אם הקמפיין לא מייצר הפניות, אנחנו שרפנו תקציב פרסום ולא קיבלנו שקל. זה בדיוק מה שאמור לקרות.

ומה שזה עושה להתנהגות: כשהתשלום תלוי בהפנייה, הסינון הופך להיות אינטרס משותף. גם לנו לא משתלם להעביר לכם מישהו שלא רלוונטי, כי בעולם שבו יש מדיניות זיכוי, זה עולה לנו פעמיים.

PPL ו-CPL, אותו דבר בשני שמות

בשיחות תשמעו את שני המונחים ולפעמים תחשבו שמדובר בשני מודלים.

Pay Per Lead ו-Cost Per Lead מתארים את אותו הדבר מזוויות שונות. אחד מהצד של מי שמשלם, השני מהצד של מי שמחשב עלות. אין ביניהם הבדל מעשי.

ההשוואה, נקודה לנקודה

על מה משלמים

ריטיינר לסוכנותניהול הקמפיין

PPLהפנייה שהתקבלה

מי נושא בסיכון

ריטיינר לסוכנותאתם

PPLהחברה

חודש חלש

ריטיינר לסוכנותמשלמים אותו דבר

PPLמשלמים פחות

הפנייה לא רלוונטית

ריטיינר לסוכנותכבר שילמתם עליה

PPLמזוכה לפי מדיניות

מי מחזיק בנכס

ריטיינר לסוכנותהקמפיין שלכם, הדאטה שלכם

PPLהקמפיין של החברה

שליטה בקריאייטיב

ריטיינר לסוכנותמלאה

PPLמוגבלת

חיזוי תקציבי

ריטיינר לסוכנותקל, סכום קבוע

PPLתלוי בכמות

מתי ריטיינר דווקא עדיף

וכאן מגיע החלק שחברות לידים לא אוהבות לכתוב, אבל הוא נכון.

אם אתם בונים מותג לטווח ארוך, ריטיינר עדיף. PPL מייצר הפניות, הוא לא בונה זיכרון מותגי.

אם אתם רוצים להחזיק בנכס, ריטיינר עדיף. הקמפיין, הפיקסל, הקהלים והדאטה נשארים אצלכם. ב-PPL הם של החברה.

אם יש לכם מוצר ייחודי שדורש הסבר, ריטיינר עדיף. סינון גנרי לא יידע לזהות את הלקוח הנכון עבורכם.

ואם אתם משרד גדול עם מחלקת שיווק, כנראה שתרצו את שניהם. ריטיינר לבנייה ארוכת טווח, PPL להזרמת הפניות מיידית.

מתי PPL הוא הבחירה הנכונה

כשאין לכם מוקד מכירות. בעל עסק שעונה לטלפון בעצמו לא יכול להרשות לעצמו לרדוף אחרי מאה הפניות כדי למצוא עשר.

כשאתם רוצים לדעת מראש כמה זה עולה לכם. עלות להפנייה היא מספר שאפשר להכניס לאקסל. תקציב ניהול חודשי הוא לא.

כשכבר ניסיתם ריטיינר ולא הבנתם על מה שילמתם. זה המקרה הנפוץ ביותר שאנחנו פוגשים, והוא בדרך כלל מגיע אחרי שנה של דוחות יפים.

וכשאתם רוצים להתחיל מחר. קמפיין PPL שרץ ממילא מתחיל לייצר הפניות תוך 24 עד 48 שעות. בניית קמפיין מאפס לוקחת שבועות.

מה שחשוב יותר מהמודל

בסוף, שני המודלים יכולים לעבוד ושניהם יכולים להיכשל. מה שמכריע זה מה קורה אחרי שהפנייה נכנסת.

אצל משרדים שמתקשרים מהר ומתמחרים הוגן, אחוזי ההמרה נעים בין 20% ל-30% בממוצע. אותה הפנייה בדיוק, אצל מי שמתקשר רק אחרי יומיים, תיתן תוצאה אחרת לגמרי.

לכן השאלה הנכונה היא לא ״איזה מודל עדיף״, אלא ״מי מהחברות תלווה אותי גם בשלב שאחרי״.

ההבדל בין המודלים מפורט עד הסוף בעמוד מודל PPL, כולל מה קורה כשהפנייה לא רלוונטית.

רוצים לראות איך זה עובד על המשרד שלכם?

שיחה של 15 דקות, ואתם יוצאים ממנה עם מספר.

בשיחה אחת תדעו בדיוק
מה אתם מקבלים, ובכמה

חמש עשרה דקות. נשאל באיזה תחום אתם עוסקים, באיזה אזור, וכמה הפניות אתם מסוגלים לטפל בהן. תצאו עם מחיר אמיתי להפנייה, בלי מצגת ובלי התחייבות.

תיאום שיחה של 15 דקות